top of page

לקוח ב״סיכון מוגבר" ואיך זה קשור למנכ״ל?


זה עלה בשיחת הסיכום השבועית. אורן, המנכ"ל, ישב מול קצין הציות, צח, שהזכיר שוב ושב את המילים ״סיכון מוגבר״.

“תקשיב, צח,” אמר אורן, “זה לקוח ותיק, רציני. יש לו בטוחות, מוכן לתת מקדמה, אתה באמת רוצה שאני אעכב את העסקה בגלל איזו טבלת סיכון?”


“תראה,” צח ענה, “הלקוח תושב הרשות הפלסטינית, פתח חברה חדשה עם חשבון בנק חדש. לפי הנוהל שלנו – זה מצביע על סיכון מוגבר.”


ההתלבטות של אורן הייתה אמיתית. לסגור את העסקה המאד רווחית עכשיו, או להיכנס לשרשרת אישורים: דירקטוריון, בדיקות עומק, דיווחים פוטנציאליים לרשות לאיסור הלבנת הון. מצד שני, אם משהו יקרה, האחריות היא בראש ובראשונה שלו.


איך מסווגים לקוח כסיכון גבוה?

סיווג סיכון נעשה לפי נוהל מפורט, המבוסס על קריטריונים כמו:

  • האם הלקוח איש ציבור או בן משפחה שלו?

  • האם הלקוח תושב חוץ, פלסטיני או פועל דרך נאמנות?

  • האם הלקוח עוסק בענף רגיש כמו דלק, צ’יינג’ים או מתכות?

  • האם בוצע לגביו דיווח חריג (דיווח סובייקטיבי) לרשות בעבר?


ברגע שהלקוח עונה על אחד או יותר מהקריטריונים, הוא מסווג כסיכון מוגבר, וההשלכות הן:

  • אין אפשרות לסיים עסקה ללא אישור קצין הציות לאחר שביצע בדיקות מתאימות.

  • נדרש אישור מנכ"ל או דירקטוריון לפי סוג הסיכון.

  • בקרה שוטפת מוגברת, לעיתים רבעונית.

  • כל שינוי מהותי במצב הלקוח חייב בתיעוד.


לאחר התלבטות, אורן בחר להחמיר עם אותו הלקוח, שזעם מהדרישות "המיותרות".

אורן ביקש מהצוות המשפטי להשלים את כל האישורים, לוודא שהשאלונים מעודכנים והציף את המקרה לדיון בדירקטוריון.


״אני מעדיף עסקה אחת פחות מאשר עו"ד אחד יותר מול רגולטור״, אמר לי אורן בשיחת הטלפון.

"ומה קרה עם הלקוח?" שאלתי. "השלים את המסמכים?"

"נעלם". אמר אורן, ונאנח.


ree



Comments


  • LinkedIn
  • White Facebook Icon

© 2020-2025 by Junowicz Law Firm

bottom of page