פנס בעין ועד על הדוכן
- שרון יונוביץ
- 12 ביוני 2023
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 14 ביוני 2023
השבוע ישבתי עם חברים, כולם עורכי דין, והשיחה התגלגלה לחוויות מאולמות בתי המשפט וכמה עדים כל אחד מהם שבר על דוכן העדים.
מי שמכיר אותי יודע שאין דבר שאני אוהבת יותר מאשר לשבת עם גברים ולדבר על תיקים וספורט.
כשהייתי סטודנטית למשפטים, הגעתי יום אחד ללימודים בשמלת מיני קצרה מדי, כפכפי אצבע ונקודה אדומה מתחת לעין ימין.
כעבור כמה שעות ומבטים תמוהים ששייכתי לאורך השמלה, פנה אלי אחד הסטודנטים - "מי עשה לך את זה?"
"את מה?" שאלתי בתמיהה
"הפנס בעין" אמר והשתרר שקט מסביב.
"טניה גרנט" עניתי.
"מה עשית לה?" שאל בהשתוממות.
"ניסיתי לקחת ריבאונד התקפה" עניתי בחוסר עניין.
"מה, את שחקנית כדורסל?!" פתאום הוקפתי בהמון בנים מתעניינים והפכתי בשניות להיות אחת מהחבר'ה. אחרי כמה דקות הואלתי להסתכל בראי - עין ימין היתה נפוחה כמו שזיף בשל מדי..
כשגילו שאני שחקנית בליגה הבכירה בכלל נהייתי להיט, והומטרתי בשאלות כמו, מה דעתי על נדב הנפלד, האם היה צריך ללכת ללכת ליוסטון ואולי לזכות איתה בתואר אליפות NBA וכו'.
(כן, זה היה מזמן..)
בעודי חושבת השבוע על האקים דה דרים, החברים המשיכו לספר אחד לשני על כיבושיהם על דוכן העדים. ואני נזכרתי בפעם הראשונה שלי.
סיימתי פרשת תביעה בתיק מס שהתנהל באולמה של השופטת אמסטרדם והתכוננתי לחקירת הנאשם.
דובר בתיק מס בו הנאשם הואשם שהשמיט הכנסות מסחר ברכבים וטענת ההגנה שלו היתה שמדובר בעמלת תיווך בלבד והכספים בחשבונו לא היוו הכנסה החייבת במס (לקורא המתעניין - תוספת י' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות).
לקראת החקירה הנגדית, ישבתי ימים על דפי חשבון הבנק של הנאשם וניתחתי את הכניסות והיציאות של הכספים. בתוך בליל המספרים ראיתי מגמה של כניסות של סכומים גדולים בלי שהיו כל יציאה..
התחלתי את החקירה הנגדית, הנאשם עמד ליד הדוכן ולאחר מספר שאלות תמימות שבהן מסמרתי אותו לגרסה, התחלתי להראות לו את הראיות. כשהבין לאן החקירה הולכת, החוויר ואמר שאינו מרגיש בטוב. השופטת הורתה לו לשבת על כסא במרחק מה מהדוכן שתוכל לראות את שפת גופו כשענה לשאלותיי (הטחותיי, ליתר דיוק), ולאחר עוד מספר דקות של חקירה, הוא גלש לרצפה ונאנק "אני לא מרגיש טוב, אמבולנס.."
נעתקה נשמתי - כל מה שרציתי היה להראות שהנאשם השמיט הכנסות, לא התכוונתי להרוג אותו על הדוכן! השופטת אמסטרדם לא היתה שותפה למחשבותיי - "הזמינו אמבולנס" היא הורתה למאבטחים שהזעיקה לאולם. "אנחנו נגיע לאיכילוב והגברת תמשיך בחקירתה הנגדית" הודיעה לי.
הרגשתי את המבטים של הקלדנית והסניגור עלי - מתפללים שאוציא אותנו מהטרפת שאחזה בשופטת.
"כבודה" חיפשתי בתהומות הנשייה נימוק משכנע ושמעתי את קולי קטן ואיטי "יש לנו דיון בעוד שלושה ימים, עדיף שהנאשם יתאושש כדי שערכאת הערעור לא תחזיר את התיק למותב זה"
המבט של אמסטרדם התחלף מבוז לתובעת הרכרוכית להבנה שאולי עוד תקבל את התיק בחזרה אם ערכאת הערעור תחליט שלא נוהלה חקירה נגדית כהלכה.
"החלטה: נדחה להמשך חקירה נגדית ליום.. הנאשם הוזהר בחובת ההתייצבות.."
“אז יצא לך לשבור עד על הדוכן?" שאל אותי עורך דין חמוד מקבוצת החברים.
"לא" נאנחתי, והשיחה עברה לנפלאות הנבחרת הצעירה.
בקישור - האקים אולאג'ואן שולט בתוספת י' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות):

Comments