כשעורך דין הופך לשומר סף
- שרון יונוביץ
- לפני יום 1
- זמן קריאה 2 דקות
עורכי דין הם כבר מזמן לא רק נותני שירות, אלא שומרי סף.
מבחינת רשות איסור הלבנת הון, אי זיהוי סיכון, או התעלמות ממנו, עלולים להפוך עורך דין נורמטיבי לחוליה בשרשרת הלבנת הון.
לאחרונה, רשות איסור הלבנת הון חידדה את הנהלים החלים על עורכי הדין, המוגדרים בשם הסקסי "נותן שירות עסקי".
הנוהל מתיחס לנושא של דגלים אדומים, אז בואו נגדיר בקצרה מהו דגל אדום, לפי הרשות לאיסור הלבנת הון.
דגל אדום אינו הוכחה להלבנת הון. הוא גם לא אומר שהלקוח בהכרח עבריין. דגל אדום הוא רגע מקצועי שבו משהו לא מסתדר.
לפי הנוהל, דגל אדום הוא כל סימן שמעיד על פעילות חריגה, חוסר היגיון עסקי או פער בין הסיפור שהלקוח מספר לבין ההתנהלות בפועל. זה יכול להיות במסמכים, בכסף, בלוחות הזמנים ובהתנהלות הלקוח.
הנקודה החשובה היא, שדגל אדום אחד לא מחייב לעצור את העסקה. הוא כן מחייב תשומת לב. הבעיה מתעוררת כשהדגלים מצטברים, למשל, כשההסברים לא משכנעים, כשהמורכבות של העסקה לא מוסברת וכשהכסף “לא מתנהג כמו כסף רגיל”. אז יתכן שהסיכון כבר לא רק תיאורטי.
נכון, עורך הדין לא נדרש להיות בלש. הוא כן נדרש להיות שומר סף.
כי בסופו של דבר, דגל אדום הוא ההזדמנות האחרונה לעצור לפני שהבעיה הופכת להיות גם לבעיה של עורך הדין עצמו.
לסיכום, הנה רשימת פעולות שעל עורך הדין לעשות כדי להימנע מהסתבכות מיותרת:
1. ביצוע מלא ומתועד של הליך הכרת הלקוח (KYC)
על עורך הדין לאסוף ולאמת מידע מלא על זהות הלקוח, עיסוקו, מבנה הבעלות, הנהנים הסופיים, מטרת השירות העסקי ומקור הכספים – כתנאי לפתיחת ההתקשרות עם הלקוח.
2. הערכת סיכון מהותית
אין להסתפק במילוי טפסים. נדרש ניתוח אמיתי של הסיכון להלבנת הון (או מימון טרור), תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי והיגיון כלכלי.
3. איסור הסתמכות עיוורת על הצהרות הלקוח
ניתוח הסיכון חייב להתבסס על כלל המידע הזמין לעורך הדין, ולא רק על מה שהלקוח בוחר למסור. יש להצליב מידע ולהפעיל חשיבה ביקורתית.
4. זיהוי דגלים אדומים בהתנהלות הלקוח
ניסיונות הסתרה, סירוב למסירת מסמכים, שימוש בצדדים שלישיים, התחמקות מקשר ישיר, החלפת יועצים תכופה או אדישות לתוצאות העסקה - כולם סימני אזהרה.
5. בחינה קפדנית של מקור ויעד הכספים
יש לוודא התאמה בין היקף הכספים, הרקע הכלכלי של הלקוח ומהות העסקה. גרסאות סותרות, כספים מצד ג’ או מקורות מימון לא מוסברים, מחייבים זהירות מוגברת.
6. רגישות להיבטים גיאוגרפיים
מעורבות של מדינות בסיכון, חשבונות זרים, תאגידים ממדינות מסוימות או פעילות חוצת גבולות ללא היגיון עסקי ברור, מהווים גורם סיכון משמעותי.
7. חשד למבנים משפטיים מורכבים שלא לצורך עסקי
חברות רבות, נאמנויות, חברות offshore או מבני בעלות מסובכים לא תמיד מעידים רק על תכנון עסקי מתוחכם. בהעדר הצדקה עסקית ברורה, יכולים להוות אינדיקציה לסיכון להלבנת הון.
8. חוסר עניין של הלקוח בהצלחת העסקה
אדישות להפסדים, לשכר טרחה חריג, לביטול עסקאות או התנהלות כלכלית לא רציונלית - מעידים על סיכון.
בחינה מתמדת של התנהלות הלקוח לאורך כל ההתקשרות
במהלך העסקה, על עורך הדין לשים לב לשינוי בהתנהלות הלקוח - כך למשל, בקשות משונות, שינוי אמצעי תשלום או הוראות לא הגיוניות - כל אלה מחייבים הערכת סיכון מחודשת.
ולבסוף, אם לאחר הערכה מקצועית, הסיכון בעיני עורך הדין נותר גבוה, יש להימנע ממתן השירות.
המשך טיפול בנסיבות כאלו עלול להוות הפרה של צו נותן שירות עסקי ולהעמיד את עורך הדין והפירמה שלו, בפני סנקציות של הרשות. או גרוע יותר, זימון לחדר החקירות.
לנוחיותכם, מצרפת את הנוהל:
תגובות