זכות הקיזוז מול תפיסת רכוש בעבירות הלבנת הון: מי גובר?
- שרון יונוביץ
- 28 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 29 באפר׳
הבנק, המדינה או איתי: מי זכה בקרב על הכסף?
לפני כמה שבועות עשיתי מסלול בצפון, ויצא לי לשמוע את אחד המטיילים מספר לחברו על הבעיות בעסק שלו. ברגע ששמעתי מילים כמו "המדינה תפסה לי" "הבנק ביצע קיזוז" התנתקתי באחת מנופי הגליל היפים סביבי ושקעתי לשיחה מרתקת עם אדם שהפך לפיון במשחק בין כוחות גדולים.
נקרא לו איתי.לפני שלוש שנים, איתי זכה בפרוייקט גדול לבניית מרכז עסקים ונטל הלוואות ואשראי מהבנק כדי להתחיל בבנייה של הפרוייקט. העתיד שלו נראה מובטח - בניית מרכז עם מרפאות חדשות, חוזה חתום עם קופת חולים. איתי ראה את הכל פרוש לפניו: המבנה, החנויות, המרפאות.
תהליך האישורים עבר בשלום ואיתי התחיל בבנייה. השקעה אחרי השקעה, עם כל הביורוקרטיה והרגולציה. ואז – בום, הכל נעצר.
חקירת משטרה ובתוכה חקירת הלבנת הון. צווי תפיסה.החשבונות של איתי והחברה שלו הוקפאו על ידי המדינה.
הבנייה נעצרה. הכספים הוקפאו. ואיתי נשאר עם שלד ועם חוב שרק הלך וגדל כלפי הבנק.
איתי ניסה להסביר לבנק על מצבו. הבנק לא שעה להסברים. גם לא לתחינות.
הבנק הפעיל שני סעיפים קטנים בתנאי ההלוואה: זכות העיכבון - שמירה פיזית על הכסף עד שהחוב ייפרע, וזכות הקיזוז.
מה זה אומר?
מבחינת הבנק, ברגע שהכסף היה בחשבון של איתי והחוב לא שולם – הבנק היה רשאי לעצור הכל ולקחת לעצמו את מה שנמצא. בלי תביעה. בלי ויכוח.
המדינה טענה שזכותה לתפוס נכסים גוברת על זכות הבנק לעכב ולקזז את חובותיו של איתי מתוך הכספים בבנק.
איתי כבר לא היה שחקן במגרש המשחקים הזה..
אז מי גובר במאבק על הכספים של איתי?
בית המשפט העליון פסק במקרה דומה שזכות הקיזוז של הבנק עדיפה על תפיסה הזמנית של המדינה בעבירות הלבנת הון. למה?
האם זכות הקיזוז היא לא זכות חוזית?
לא, קובע בית המשפט העליון, זכות הקיזוז נחשבת לבטוחה מיוחדת – כמעט כמו משכון – שנועדה להגן על הבנקים כדי שלא יפסידו כסף על מתן אשראי, הלוואות ועסקאות אחרות.
המשמעות היא שכשהבנק נתן לאיתי אשראי, הוא שמר לעצמו מנגנון התגוננות: כל עוד יש כסף בחשבון, הוא יכול לקחת אותו קודם – גם אם המדינה נכנסת לתמונה.
אז אני תקוע, אמר לי איתי בצער, על רקע נופי הגליל המפעימים.
אין לי גישה לכספים אבל למדתי שבמערכה על הכסף – החזקים תמיד שומרים על עצמם טוב יותר.
אמ:לק
עמדות הצדדים:
הבנק: זכות קיזוז היא בטוחה חזקה בעלת אופי קנייני; המדינה לא יכולה לגבור עליה; תפיסת הכספים פוגעת בזכות זו שלא כדין.
המדינה: הזכויות הפליליות של חילוט ותפיסה לצרכים מניעתיים גוברות על זכויות פרטיות; זכות הקיזוז לא השתכללה כי אין פירעון מיידי.
קביעות השופטים:
בית המשפט העליון קבע לעניין תפיסת הכספים: נקבע כי זכות הקיזוז של הבנק השתכללה, גם אם לא הופעלה בפועל, משום שהתנאים החוזיים להעמדת החוב לפירעון מיידי התקיימו (כגון: צו תפיסה, עיכוב הפרויקט, סיכון הבטוחות).
הבנק זכאי לקזז את הכספים המוחזקים אצלו מהחוב וזכות זו גוברת גם על תפיסת המדינה בהליך הפלילי.
השופטים הדגישו כי זכות הקיזוז היא זכות מעין-קניינית המוכרת במשפט הישראלי, במיוחד כלפי בנקים, ויש לה עדיפות במקרים של תפיסת נכסים במסגרת הליכים פליליים.
נפסק כי דרישה להעמדת החוב לפירעון מיידי כתנאי להפעלת זכות הקיזוז תיצור תמריץ שלילי שיפגע ביציבות המערכת הפיננסית.
עוד נקבע שאין צורך להוכיח מימוש בפועל כדי שזכות הקיזוז תשתכלל.
Comentários