הימור גרוע

3 פעמים בחודשים האחרונים.

3 פעמים שאני מקבלת טלפון מהורה מודאג.

יכול להיות אנקדוטלי, אבל לדעתי זה כבר תופעה חברתית.

נער מקבל טלפון מהבנק שהולכים לסגור לו את החשבון. אין ברירה. הוא חייב לשתף את הוריו, שכמעט מתעלפים כשהם שומעים על זה.

ואז מתקשרים אלי.

שאסייע להם להסביר לבנק למה לא לסגור לילד שלהם את החשבון. הרי הוא תלמיד רציני, אמביציוזי, חברותי. בחיים הוריו לא היו מעלים על דעתם שהבן שלהם מהמר באלפי שקלים בשבוע/חודש. 

בד"כ הימורים על אירועי ספורט.

הנער גם לא התכוון לספר אילולא השיחה מהבנק.

הרי כל החברים שלו עושים את זה. ("זה מה שבנים עושים" הסביר לי ברצינות גמורה בני בן ה 12 שגם נשבע שהוא לא)

בחזרה לסיפור.

הילדים מהמרים דרך סוכנים מקומיים על תוצאות של משחקי ספורט שונים - בארץ ובחו"ל - החל מכדורגל, כדורסל, אבל גם משחקים הזויים כמו הוקי דשא בליגה ההודית ומירוצי כלבים באירלנד. הכל הולך.

הסוכן המקומי אומר לנער לאיזה מספר טלפון להעביר את הסכום שהפסיד בהימור, וכך הוא שולח דרך אפליקציות התשלומים סכומי כסף למספרי טלפון עלומים כשהוא מפסיד. וכך מגיעים לחשבונו הסכומים כשזוכה. כמה קל.

התופעה כל כך נפוצה שרוב בני הנוער בכלל שכחו שהימורים זה עבירה על החוק, וגרוע עוד יותר, מהווה עבירת לפי חוק איסור הלבנת הון. כלומר הבנק רשאי להקפיא ולסגור את החשבון אם מגלה פעילות חשודה. עוד לפני שמדווח למשטרה.

הטלפון מהבנק לנער הוא לרוב הפעם הראשונה שהמציאות העגמומית של מעשיו השובבים מכים בו. המכה הטיפה יותר קשה היא התגובה של הוריו כשהוא מספר להם על השיחה מהבנק, לפעמים יספר את האמת  ולפעמים יגיד שלא באמת הבין מה הבנק רוצה ממנו. כי הרי לא עשה כלום.

ואז אחד ההורים יתקשר אלי ונותר לי לסייע להם מול הבנק.

וגם מול הילד.

מכל סוגי התיקים והתחומים שאני עוסקת בהם - זה התחום שהכי מבאס אותי. 

למה?

כי באחת הפעמים שניסחתי תצהיר לנער, בעודי מקריאה התחייבות שלא לעסוק יותר בהימורים, הסתכל עלי נער בן 18 במבט מפוקח ואמר בשקט - אל תכתבי את זה. לא יכול להתחייב שלא אהמר יותר.

הורים - האחריות היא שלנו. עזרו להם להציל את עצמם.