הבנקים כבר לא לבד במשחק

איך מטבעות יציבים יוצרים אלטרנטיבה אמיתית למערכת הפיננסית המסורתית

העולם הפיננסי המסורתי משתנה והנה, בלי יותר מדי דרמות, נולדת תחרות אמיתית לבנקים המסורתיים. לא מדובר בעוד טרנד חולף של שוק קריפטו, אלא במשהו הרבה יותר עמוק.

מטבעות יציבים (Stablecoins שיקראו בפוסט הזה "מטבע יציב") מתחילים לאתגר את המודל הבנקאי המסורתי כפי שהכרנו אותו עד היום.

כדי להבין את גודל השינוי, צריך להתחיל מהבסיס (וגם כי אני אוהבת לתת פרספקטיבה היסטורית למגמות חדשות. תהיו איתי רגע).

מטבע יציב הוא מטבע דיגיטלי שמוצמד לערך של נכס יציב - לרוב הדולר האמריקאי. כלומר, מטבע יציב אחד שווה דולר אחד. בניגוד למטבעות הקריפטו הגדולים, ביטקוין או אתריום, שמחירם עולה ויורד בצורה חדה, כאן מדובר במוצר שנועד להיות "כסף דיגיטלי יציב". לא השקעה אלא אמצעי תשלום, אחסון והעברה.

במשך שנים, הבנקים המסורתיים החזיקו בשליטה כמעט מלאה על הכסף שלנו. הם שמרו עליו בשבילנו, ניהלו את ההעברות וגבו עמלות על כמעט כל פעולה. בתמורה, הם הציעו לנו "ביטחון" שעיקרו, תחושה שהכסף שלנו נמצא במקום מוגן.

בפועל, רובנו כמעט ולא מקבלים ריבית על הכסף שלנו. הכסף שיושב בעו"ש או בחשבונות חיסכון בנקאים אחרים, מקבל ריבית אפסית שלא מדביקה את האינפלציה. הבנק משתמש בכסף, מרוויח ממנו ואנחנו, הלקוח, כמעט ולא רואים מזה כלום.

וכאן נכנסים לואקום הזה, המטבעות היציבים. 

המטבעות היציבים מציעים מודל אחר: כסף שניתן להעביר תוך דקות, לפעמים שניות, בלי תלות במערכת הבנקאית. אין שעות פעילות, אין סוף שבוע, אין "תמתין 3 ימי עסקים". הכול עובד 24/7/365.

אבל זה רק החלק הטכני. היתרון המשמעותי יותר הוא כלכלי: במקרים רבים, מטבעות יציבים יכולים להציע לנו גם תשואה. כלומר, הכסף שלנו לא רק שוכב בעו"ש אלא גם עובד בשבילנו. אפילו אם מדובר בתשואה של 3%–4% בשנה, זה פער עצום לעומת הכמעט 0% שהבנקים נותנים לנו על הכסף היום.

וזה מציב לבנקים בעיה. המודל שלהם מבוסס על יתד אחד מרכזי: הכסף של הלקוחות נשאר אצלם והם יכולים להלוות אותו כאוות נפשם. אם הכסף יהפוך לפחות "דביק", כלומר אנשים יעבירו את הכסף למטבעות יציבים כדי להרוויח תשואה, כך הבנקים ירוויחו פחות. 

וזה כבר כאן בפועל: עסקים כבר מתחילים להבין את הפוטנציאל. אם תשלום במטבע יציב חוסך להם עמלות של חברות אשראי, הם יכולים להציע הנחות ללקוחות שמשלמים באמצעות מטבעות יציבים. המשמעות היא יצירת מערכת תשלומים חדשה, מקבילה לזו הבנקאית.

ועדיין, רוב האנשים לא ימהרו לשנות הרגלים. הצרכן הממוצע לא בודק תשואות כל יום. הוא לא מתרגש מהמתנה של 3 ימי עסקים להעברה. מה שמעניין אותו זו תחושת היציבות. הידיעה שיש גוף גדול מאחוריו.

אם מטבעות יציבים יצליחו להציע את אותה תחושת ביטחון, דרך אפליקציות פשוטות ונוחות  - המשחק משתנה. תחשבו על ביט ופייבוקס שאנחנו משתמשים באפילקציות האלו בקלות ובנוחות.אם נוכל להחזיק כסף באפליקציה של מטבע יציב, לקבל עליו ריבית, להעביר אותו תוך שניות ולהשתמש בו בכל מקום - למה שנשאיר אותו בפקדון בבנק?

כאן נכנסת הפרספקטיבה הגלובלית.

במדינות רבות בעולם, במיוחד כאלה עם מטבעות חלשים ואינפלציה דוהרת, אנשים כבר מאמצים מטבעות יציבים בקצב מהיר. מבחינתם, דולר דיגיטלי יציב עדיף על מטבע מקומי שמאבד ערך. הם משתמשים בו לקניות יומיומיות - מדירות ועד אוכל.

במילים אחרות: מה שבמדינות המערב עדיין נראה כניסיוני ואפילו מהפכני, במדינות באפריקה, דרום אמריקה, שכנתנו מצפון ובמדינות נוספות במרכז אמריקה, מטבעות יציבים כבר הפכו למציאות.

הבנקים האמריקאים טוענים שמטבעות יציבים מסוכנים. שהם עלולים לערער את היציבות הפיננסית. שיש בהם סיכונים, כמו אובדן הצמדה (כאשר המטבע היציב כבר לא שווה בדיוק דולר אחד, וזה קרה כמה פעמים בשנים האחרונות).

מצד שני, אנשי הקריפטו טוענים שמדובר בהתפתחות טבעית של השוק: יותר תחרות, יותר יעילות ויותר חופש לצרכן.

אין ספק שהמעבר לא יקרה ביום אחד. אנשים לא מעבירים מאות מיליארדים בן לילה ממוסדות פיננסים איתנים, אבל כתהליך איטי ומתפתח, זה כבר מזכיר מהפכות אחרות.

גם Uber לא החליפה את כל המוניות ביום אחד, גם Airbnb לא חיסלה את בתי המלון בן לילה, אבל עם הזמן, כשהמוצר היה טוב, הצרכנים אימצו אותו.

אנחנו כבר התרגלנו לשירותים מיידיים, לא רוצים מגבלות, לא רוצים עמלות מיותרות. ברגע שנתרגל לכך שכסף יכול לעבוד אחרת, יהיה קשה מאוד לחזור אחורה.

הבנקים מבינים את זה. ולכן הם נאבקים. הם מפעילים לחץ רגולטורי ומנסים להגביל אפשרויות כמו ריבית על מטבעות יציבים.

אבל השאלה האמיתית היא לא האם זה יקרה אלא איך.

האם המטבעות היציבים יהפכו למערכת מקבילה?האם הבנקים יאמצו אותם וישלבו אותם בפעילות שלהם?או אולי תיווצר מערכת היברידית חדשה?

ועוד נקודה למחשבה: לכאורה, מטבעות יציבים מציעים אלטרנטיבה למערכת הבנקאית. אבל בפועל, הם משרתים את האינטרסים של ארה"ב: שימוש רחב במטבעות יציבים מחזק את מעמד הדולר בעולם (מגובים באג"ח אמריקאי) ויותר מזה, שליטה דיגיטלית מאפשרת, לפחות תיאורטית, הקפאה של כספים בלחיצת כפתור.

אז אולי בסופו של דבר לא מדובר בבריחה מהמערכת הבנקאית המסורתית אלא רק בשכלול של הקיימת?