חוק וסדר - גרסת המציאות

בשבוע שעבר ישבתי לקפה קר עם חברה והחלפנו חוויות מהיום שעבר. החברה לא באה מתחום המשפט ולמזלה מכירה אותו רק מספרי מתח וכל הסדרות בנטפליקס, שאני מעולם לא אצפה בהן בגלל הפער העצום בין המציאות שלי לבין זו שבסדרות.

באותו היום סיימתי תיק גדול בהצלחה. סיפרתי לחברה על כתב האישום שייחס ללקוח שלי עבירות של חשבוניות פיקטיביות, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, ושאר הירקות המרכיבים את הסלט שהוא לחם חוקם של הלקוחות שלי (ראיתם מה שעשיתי כאן?).

"מה זה חשבונית פיקטיבית?" שאלה החברה. ועם כל הכבוד לסרטי המתח וסדרות המשפט, עוד לא נכתב תסריט על חשבוניות פיקטיביות ומה תפקידן הכלכלית והפלילית בחיי העסקים בארץ. 

לא אלאה אתכם בהסבר (הארוך מדי) שנתתי לחברתי על מהות החשבונית הפיקטיבית, רק אציין שבשלב הזה היא הציעה שאולי נחלוק ביחד קינוח, כדי שהסוכר המוגזם יחזיר אותה לחיים.

לכם אספר שבאמת הייתה הצלחה גדולה בתיק: הצלחנו לצמצם את כתב האישום כך שהנאשם בסופו של דבר הודה והורשע בהכללת חשבוניות פיקטיביות של מעל 6 מיליון ש"ח, עבירה של רישום כוזב מסמכי תאגיד ועבירה של סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון. הנאשם קיבל עונש מוסכם של 9 חודשי עבודות שירות וחילוט בסך חצי מיליון שקל.

כאן נוסיף שהלקוח היה מבסוט מהתוצאה, התביעה מרוצה, ואורי פרייסמן ואני גאים במו"מ המפרך שניהלנו מול התביעה עד שצמצמנו את כתב האישום למינימום. 

ורק החברה הראתה סימנים של עצבנות, ולא רק כי הקינוח נגמר.

"לא הבנתי" היא אמרה, "למה אתם מרוצים אם התפקיד שלך כסנגורית היא לזכות את הלקוח?"

חייכתי אליה ברחמים מהולים בקנאה - גם אני הייתי כזאת פעם, כשלמדתי משפטים בשנות ה-90 וחלמתי להקים את הסנגוריה הציבורית בישראל. כאן המקום לציין שבזמן שאני חלמתי, שנתיים לפני כן הוקמה הסנגוריה הארצית על ידי קנת מן. כן, כבר אז לא נתתי למציאות לקלקל לי את הפנטזיה.

"בניגוד לסרטים" אמרתי בהתנשאות לחברה, "לפעמים לקוחות עושים טעויות, או עושים דברים בכוונה ויש נגדם ראיות. המטרה של הסניגור היא לקרוא את חומר החקירה ולראות איפה הוא יכול להפריך או לצמצם את הנזק". 

בישראל ככלל, נדירים הם המקרים שמוגש כתב אישום בעבירות פשע ואין ראיות בכלל. הסיבה היא שבעבירות פשע מתקיים הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום. בשלב הזה, הסניגור שמקבל חלק מחומר החקירה, אמור להראות לתביעה איפה הבעיות בראיות ולמה יש להימנע מהגשת כתב אישום נגד הלקוח.

במציאות, אחוז הזיכויים במשפט הישראלי הוא מאוד קטן. לעומת זאת, אחוז הסדרי הטיעון לאחר תיקון משמעותי של כתבי האישום, הוא מאוד גבוה, כי לאחר הגשת כתב האישום, כאשר חומר החקירה המלא פרוס בפני הסניגור, הוא יכול להתחיל לכרסם בראיות ולעורר ספק. 

הסניגור לא צריך להמתין עד לסוף המשפט אלא יכול לבוא בדברים עם התביעה ולשכנע לתקן את כתב האישום ולהסתפק בעונש מינימלי. 

ככה עשינו במקרה הזה, ולמרות האכזבה של חברתי, ככה למזלנו, מתנהלת מערכת המשפט בישראל: של דיאלוג בין צדדים ניצים, גם תוך כדי ניהול משפט, כדי להגיע לחקר האמת ולצמצום הנזק של הלקוח בלי להמתין לסוף המשפט.

"טוב", נאנחה חברתי, "אני חייבת לענות" ואז קלטתי שהצלצול בטלפון שלה הוא הצליל של "חוק וסדר"..